הצטרפו אלינו
העם דורש גיוס
איך זה יכול להיות?
אני לא מצליח להבין וגם שומע את זה בכל מקום
אתה בים – הילדה שלך חלילה טובעת – אתה רץ למים להצילה, או פותח דף גמרא??
הבית שלך נשרף בקומה השניה, אתה יושב ולומד תור בקומה הראשונה – אתה עולה עם מטף למעלה, או מגביר תפילות לכיבוי האש??
אז איך זה יכול להיות שבשעה שכולנו בסכנת טביעה, בסכנת שריפה, יש לנו אחים שנמצאים על החוף או בפתח הביתה - ואינם מזנקים פנימה להצלה??? איך זה יכול להיות?
אני אוהב את לימוד התורה ואוהב את עם ישראל כולו, אבל איך זה יכול להיות, זו שאלה שאין לי עליה תשובה, אבל יש בי עצב ותסכול גדול מאוד.
דוידי בן ציון
“אני רוצה להאמין שאנחנו יכולים להיות טובים יותר,
להיות חברה עוזרת, תומכת, משרתת, שותפה.
נלחמת כתף אל כתף. אני שומע את הדרישה הזו
בכל מקום. אני מאמין בזה, כי אין לנו מקום אחר”.
יכול להיות פה יותר טוב
כשאני מסתכל על החילים שלי בלבנון ובעזה, כשאני פוגש את החברים והמשפחות שלהם בבתי החולים אני לא בודק מאיזו בית ושכונה הם הגיעו. כשהם בסכנה אני וחבריי ולוחמי צה"ל נהיה הראשונים לרוץ לעזור, לרוץ ולהציל את החיים שלהם.
והדבר שהכי מתסכל אותי, ולא מאפשר לי להישאר בשקט זה שעדיין יש מי שלא ירוץ איתנו. שלא נותן כתף במלחמת המצווה והקיום הזו.
יש לי ולרבים רבים בציבור הישראלי, מכל גווני הקשת, תחושה שהדברים החשובים באמת, הדברים הכי בסיסיים שהחזיקו אותנו כאן ביחד, הולכים ונשחקים וחמור מזה, מתרוקנים מתוכן והופכים לסיסמאות ריקות בשעת מבחן - הערבות ההדדית, האחריות המשותפת, כל ישראל ערבים זה לזה.
לפעמים זה מרגיש כאילו האש משתוללת מסביב, והאחריות לכבות אותה מונחת על כתפיים מעטות מדי. אחרי כל מה שעברנו, מגיע לנו יותר מזה. זה זכות גדולה לקחת חלק ברגע ההיסטורי הזה, אבל אחרי יותר משנה, זה נהיה קשה והמחירים בבית, עם הילדים, בזוגיות, בעבודה, הולכים ונעשים כבדים.
בעיני, זו שאלה של אכפתיות, של מוכנות להתגייס למען האחר, של הבנה שאנחנו כולנו פה באותו הסיפור וגם של צורך. צה"ל של אחרי ה- 7.10 כבר לא חי בפנטזיית "קטן וחכם". צריך צה"ל גדול, וחזק, וחכם, ונחוש – שיש בו חיילים לכמה חזיתות בעשור הקרוב.
וזו גם שאלה של ערבות הדדית - אני רוצה להאמין שאנחנו יכולים להיות טובים יותר, להיות חברה עוזרת, תומכת, משרתת, שותפה. נלחמת כתף אל כתף. אני שומע את הדרישה הזו בכל מקום. אני מאמין בזה, כי אין לנו מקום אחר.
העם דורש גיוס אומר בדיוק את זה – כולם כולם כולם צריכים לשרת. זה הצורך הביטחוני והלאומי.
בדף הזה נשמיע את הקולות של הקהל הישראלי הרחב, זה שמוודא שביטחון מדינת ישראל נשמר ושהקול שלנו נשמע בדרישת הביטחון והגיוס. תשלחו לנו מה אתם חושבים. עם נחישות ואחדות, נוכל להמשיך לבנות כאן מדינה שאנחנו גאים בה, מדינה אחת ויחידה שהיא הבית שלנו, של כולנו. לא נוותר הפעם, העם דורש גיוס וכולנו, כל חלקי החברה, לומדי התורה ושאינם, לוקחים חלק בהגנת המדינה והמולדת. אין עוד קבוצה יהודית שפטורה מגיוס על סמך השקפתה. זה לא הגיוני, לא הוגן, לא תורם לביטחון וקורע בנו קרע עמוק. הגיע הזמן לשנות את זה.
תמיד נמשיך לשרת ולתרום, אבל לא נהסס לדרוש – כולם צריכים לשרת!